תפריט
"העומד על אחד ההרים סביב ירושלים, יראה כיפת בית הכנסת בין הכיפות אשר לכל בית, גדול כירח בין הכוכבים". כך ביטא רבי יהושע יוסף ריבלין את התרגשותו מאירוע חנוכת בית הכנסת.
מעטים הם המבנים הנעשים סמלים כה מובהקים בנופה של עיר, על אחת כמה וכמה בעיר מרובת סמלים כירושלים.
בית כנסת 'בית יעקב' או 'החורבה' זכה במהלך השנים למעמד ייחודי ומובהק זה. גם סביבתו של בית הכנסת הייתה לאחד מאתריו הבולטים ביותר של היישוב היהודי בירושלים, בייחוד לאחר סיום בנייתו בשנת 1864.
סביב בית הכנסת שכנו כמה מן המוסדות החשובים ביותר של הקהילה האשכנזית בירושלים: ישיבת עץ חיים, בית הדין, מוסדות צדקה וחסד ובתי מדרש – מוסדות שהיוו את מאפייני החיים היהודיים בירושלים מן המאה התשע עשרה ועד העת החדשה.
ביקור בבית הכנסת שנבנה מחדש יאפשר לכם להתרשם מיופיו המיוחד של חלל בית הכנסת, לראות את ארון הקודש מהגבוהים בעולם ולשמוע את סיפורו של המקום. כמו כן תוכלו לראות את ההיסטוריה בקומת הארכיאולוגיה במרתף של בית הכנסת. ומעל הכל, להתפעל מתצפית מרהיבה ממרפסת כיפת בית הכנסת המשקיפה ב˚360 על העיר ירושלים.
בשנת 1700 נפל דבר בירושלים: רבי יהודה החסיד ועימו חבורה גדולה של עולים יהודים אשכנזים עמדו בלב נפעם ובתקווה בשערי ירושלים ובתפילת הודיה נכנסו אל חצר האשכנזים ברובע היהודי, שם הועמד לרשותם בית כנסת ישן. בני הקהילה קיוו לזכות ולראות בביאת המשיח בעיר הקודש אך עד מהרה הפכה תקוותם לטרגדיה ושמחתם למספד: ימים ספורים לאחר הגעתם הלך לעולמו רבי יהודה החסיד. האשכנזים, שנותרו ללא רועה וללא מקורות פרנסה, נאלצו ליטול הלוואות כבדות מן המוסלמים בירושלים מבלי יכולת להחזירן. עשרים שנה לאחר הגעתם, כשהיו שקועים עד צוואר בחובות כבדים, התנפלו הנושים המוסלמים על חצר האשכנזים והחריבו אותה ואת בית הכנסת שבה, שקיבל מאז את השם: "החורבה". רק קהילה קטנה של אשכנזים נותרה בעיר ובראשית המאה ה-19 הצטרפו אליה גם אשכנזים פרושים מתלמידי הגר"א. רק עם שינוי המצב הפוליטי הבינלאומי במהלך המאה ה-19, כאשר האימפריה העות'מאנית נחלשה, ובהתערבותו של משה מונטיפיורי, התירו ליהודים להקים את בית הכנסת מחדש וזה הושלם בשנת 1864. הוא נקרא 'בית יעקב' (על שמו של יעקב רוטשילד שמשפחתו תרמה להקמת בית הכנסת סכום נכבד), אך גם 'בית כנסת החורבה' או 'בית כנסת רבי יהודה החסיד'. לצדו הוקמו מוסדות תורה וחסד נוספים כגון ישיבת עץ חיים ובקרבתו התגורר הרב הנודע רבי שמואל סלנט, שהנהיג את הקהילה האשכנזית במשך עשרות בשנים. עם השנים הפך בית הכנסת, שכיפתו התנשאה מעל סביבותיו, לסמלו של הרובע היהודי. כאן התפלל הנציב העליון הבריטי הראשון, סר הרברט סמואל, לכאן הובאו דגלי הגדודים העבריים שפורקו לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובתקופת השואה יצאה מכאן זעקתם של רבנים לאומות העולם להציל את היהודים שהובלו להשמדה על ידי הנאצים.
במלחמת העצמאות, בסוף חודש מאי 1948, פוצצו הירדנים את מבנה בית הכנסת והחריבו אותו בפעם השנייה בתולדותיו. הוא נותר בהריסותיו גם לאחר איחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים בעיקר בשל מחלוקות על האופן הראוי לשקמו. בראשית שנות האלפיים החליטה ממשלת ישראל כי יש לשחזר את בית הכנסת והמלאכה נשלמה בשנת 2010.
לאחר 62 שנות חורבן, קול לימוד התורה והתפילה חזר אל חורבת רבי יהודה החסיד.
הביקור בבית הכנסת הוא חוויה מפעימה הן בשל מעמדו ההיסטורי כסמל והן בשל סגולותיו הארכיטקטוניות יוצאות הדופן: חללו הפנימי מרשים ביותר, ארון הקודש שלו הוא מן הגדולים בעולם היהודי, ומראשו תצפית היקפית מרהיבות עין על העיר העתיקה כולה.
המלצת החברה לפיתוח הרובע היהודי: בביקורכם בבית הכנסת אל תשכחו לרדת אל קומת המרתף כאן תגלו אוצר מן העבר: מקוואות מימי הבית השני, רחוב עם שער מהתקופה הביזנטית ומבנים מהתקופה הממלוכית. לצד אלה התגלה בעת שיקום בית הכנסת גם סליק (מסתור) נשק מחתרתי מתקופת המאבק שקדמה להקמת מדינת ישראל.
*הכניסה לאתר בשעות הפעילות בין השעות: 09:00-18:00 ,על בסיס מקום פנוי בימי שני וחמישי
בד"כ הכניסה תתאפשר החל מהשעה: 12:30
*הכרטיס מקנה כניסה לאתר ללא הדרכה.
*ביטול הכרטיס יתאפשר עד 3 ימי עסקים לפני מועד הביקור, ביטול לאחר מכן בחיוב מלא.
לחצו להגדלה
