הרובע ההרודיאני – האתר סגור עד להודעה חדשה לרגל שיפוצים, פרטים בהמשך.

בסוף ימי הבית השני הגיעה ירושלים לשטח של כ-1600 דונם (פי אחד וחצי לערך משטח העיר העתיקה של ימינו). היא השתרעה על גבעות אחדות: על הר הבית התנוסס המקדש; למרגלותיו, בגבעת עיר דוד, השתרעה 'העיר התחתונה' שבה התגוררו עניי העיר לצד אוכלוסייה אמידה שהקימה את ארמונותיה לצד הדרך העולה מבריכת השילוח להר הבית. בגבעה המערבית, שעליה אנו עומדים, חיה האצולה הירושלמית ואולי גם גרו כאן כוהנים אמידים. אפשר ממש לדמיין כיצד תושבי השכונה יצאו לטייל לעת ערב על גגות בתיהם וצפו מזרחה לעבר הר הבית, ליבה הפועם של העיר והמתחם הקדוש הגדול ביותר באימפריה הרומית כולה. מצפון לגבעה המערבית ומצפון להר הבית השתרעו שכונות נוספות והעיר כולה הוקפה בשלוש חומות אדירות.

כשאנו חוקרים את העבר אנו נתקלים פעמים רבות בסיפור מעשיהם של השליטים, בגיבורים ובמעשי מופת יוצאי דופן,  אך כאן, ברובע ההרודיאני, אנו זוכים למבט בלתי שגרתי על חיי היום יום של אנשים כמונו שחיו בעיר לפני אלפיים שנה: בסיורכם ברובע ההרודיאני תוכלו להתרשם מחדרי המגורים שעוטרו בפרסקאות (ציורי קיר) צבעוניים, מהרצפות שעוטרו בפסיפסים נאים, מהמקוואות הרבים המעידים על ההקפדה על הטהרה, מהצלחות שבהן הגישו מעדנים, מן הקנקנים שבהם שמרו את יינם ומכוסות האבן הכבדות שבהן שתו בעת הארוחה. גם שולחנות אבן מעוטרים ששימשו את המשרתים להגשת התקרובת נמצאו כאן. אל תשכחו לחפש את העתק מנורת בית המקדש שנחרטה על טיח אחד הקירות על ידי אחד מדיירי הבתים הללו. מי יודע, אולי היה זה כהן שראה במו עיניו את המנורה שעמדה באותה תקופה בבית המקדש, במרחק מספר מאות מטרים מכאן.

במהלך טיולכם באתר שימו לב לתקרה הנושאת מעלינו את ישיבת הכותל המודרנית: כאשר התגלו שרידי הרובע ההרודיאנית הוחלט לשמר אותם למען הדורות הבאים אך כיוון שעל פי התכנית הייתה אמורה לקום במקום ישיבת הכותל הושגה פשרה מחוכמת: עמודי בטון נוצקו אל תוך מפלס ימי הבית השני, עליהם נוצקה תקרה ומעליה נבנתה הישיבה תוך שהממצאים הארכיאולוגיים נשמרים תחתיה. כך נשמר הרובע היהודי כאתר חי ופעיל המאפשר, בו בזמן, לקהל המבקרים, להתוודע אל עברו המרגש.