תפריט
מי שהגיע אל הרובע היהודי לאחר איחוד ירושלים בתשכ"ז (1967) השתומם לראות לנגד עיניו רובע הרוס וחרב שדרש שיקום ופיתוח מחדש. מדינת ישראל שהבינה את חשיבותו ההיסטורית והארכיאולוגית העצומה של הרובע, שמעולם לא נחפר קודם לכן, החליטה שכל שיקום ובנייה יעשו רק לאחר חפירה ארכיאולוגית מקדימה.
את המשימה קיבל פרופסור נחמן אביגד. הוא חפר חפירה שנמשכה מספר עונות וחשף מקטעים של מבנה גדול ומסיבי. רק לאחר דיונים רבים בצוות החופרים הוחלט לקרוא לממצא בשמו – החומה של ירושלים מימי הבית הראשון.
אין ספק כי החומה הרחבה היא אחת התגליות החשובות שנתגלו בירושלים.
מדובר בשריד של קטע חומה מרשים בגודלו וברוחבו, באורך של 45 מ' ובעובי של 7 מ'.
מהי אותה החומה המסיבית הזו מסביב לעיר? מי הקים אותה? ומדוע?
רק לאחר חפירת יסודות הקיר המסיבי, העזו פרופסור נחמן אביגד ועוזריו לקבוע, שמדובר בקטע מביצור של חומה ישראלית.
תגלית זו הכריע שאלה עתיק יומין: איזו סוג יישוב הייתה העיר ירושלים בימי הבית הראשון – ישוב כפרי או עירוני, פרבר קטן או אזור מגורים רחב ידיים שמוקף כולו בחומה?
עד התגלית היו סבורים לא מעט מלומדים כי בירת מלכי יהודה עד לחורבן השתרעה רק מדרום להר הבית וקצת יותר בשטח המצומצם של עיר דוד. עם הימצא החומה נודע היקפה האמיתי של העיר.
בשנת 701 לפני הספירה ערך הצבא האשורי מסע גדול לאזור ארץ ישראל. באותם ימים מלך חזקיהו בממלכת יהודה. חזקיהו התכונן לבאות והכין את העיר למצור להגנה. כחלק מהכנה זו הוא בנה את החומה הרחבה כדי להגן על העיר עמוסת הפליטים מגלות ממלכת ישראל.
החומה נבנתה בחיפזון וחזקיהו לא חס על בתים שהיו במסלול בניית חומה, ביקורת נוקבת מפנה ישעיהו הנביא (כב י): "ואת בתי ירושלים ספרתם ותחצו הבתים לבצר חומה". מה קרה עם הדמויות שהזכרנו ? הכול יסופר על החומה.
בואו עם תנ"ך אל החומה הרחבה והחיו את הדמויות ואת המילים.
לחצו להגדלה
